עמק אורצ'ה הקסום, והמים המרפאים של באניו ויניוני

חודש מאי בעמק אורצ'ה, ואוקיינוס של שדות חיטה זהובה מקדם את פניי. רוח מזרחית נעימה פורעת את ראשן של השיבולים גלים גלים, וריח של אדמה טובה ופרחים עומד באוויר. כבר הפסקתי לספור את מספר הביקורים שלי בעמק - האוטו כבר נוסע לבד, מתורגל, ובכל זאת, אי אפשר להפסיק. כל כך יפה פה.

אני בדרכי לעיירת המרפא הידועה באניו ויניוני (BAGNO VIGNONI), אבל העצירה הראשונה שלי היא בטחנת הקמח וחנות הפסטה הידועה MULINO VAL D'ORCIA, כדי לקנות כמה חבילות של פסטה בעבודת יד שהם מכינים כאן מחיטה שהם מגדלים בעצמם. כבר שנים שהזן העתיק של חיטת דורום, המוכר בשם SENATORE CAPPELLI, ראש וראשון לזני החיטה באיטליה, שולט פה בעמק. 'אלה המוצרים הכי טובים', מתגאה בכל פעם מחדש אמדאו, הבן של לוקינו, מייסד החברה. המשפחה שותלת אך ורק זנים מסורתיים, שלא עברו עריכה גנטית, ובניגוד לחיטה שעברה השבחה ומכילה יותר גלוטן כדי להקל על עשיית לחם, הזנים 'שלו' דומים יותר ללחם שייצרו כאן פעם אבות אבותיו, עם אחוז גלוטן נמוך יותר.

עמק אורצ'ה בחודשי הקיץ

כעת, כשהאוטו עמוס בכמות בלתי סבירה לחלוטין של פסטה, שקיות שעועית ובקבוקי שמן זית, אפשר לצאת לדרך.

עמק האורצ'ה הוא אחת מפינות החמד של טוסקנה בכל עונה של השנה, אבל בחודשי הסתיו והאביב המסע מרהיב במיוחד. מימיני ומשמאלי מתפרשת טוסקנה הקלאסית - משעולי עפר לבן חוצים את השדות ושדרות ברושים צרות מתפתלות במעלה הגבעות ומובילות לאחוזות טוסקניות מסורתיות.

בין השדות רועות בנחת כבשים, שחלבן משמש להכנת הגבינות הידועות של פיינצה, ובמרחק מציצים אליי הכפרים הזעירים שהיוו השראה לאורך השנים לסופרים, משוררים ובימאים, שהתאהבו גם הם בעמק (הבמאי רידלי סקוט, לדוגמה, צילם כאן סצינות מהסרט גלדיאטור בכיכובו של ראסל קרואו).

הדרך המומלצת ביותר לבקר בעמק היא לנסוע בעצלתיים ולספוג את היופי, ומידי פעם לעצור לביקור בעיירות המרכזיות. פיינצה PIENZA, לדוגמה, היא יעד מומלץ במיוחד (וחלק מסיור הגבינות והיין המודרך שלנו בעמק אורצ'ה, כמובן. מוזמנים להצטרף!)

העיירה הזעירה והיפהפיה נודעה בעבר בשם קורסיניאנו, ונבנתה מחדש באופן מלא על ידי האפיפיור פיוס השני (יליד העיירה ובן למשפחת פיקולומיני רבת העוצמה) על פי עקרונות האדריכלות הרנסנסית. כיום פיינצה היא אתר מורשת עולמי מטעם אונסק"ו, ומפורסמת בזכות סמטאות האבן הרומנטיות, הדואומו האלגנטי, ונקודת התצפית הנהדרת, המשקיפה על הנוף האינסופי של העמק. כל אלה, ושפע המעדניות הקוסמות לגרגרנים סקרנים, הופכים את פיינצה למקום שרצוי, ולמעשה חובה, לעצור בו.

גם מונטלצ'ינו MONTALCINO הפכה בעשורים האחרונים ליעד שכל חובב יין שמכבד את עצמו עולה אליו לרגל לפחות פעם אחת (וכמובן שגם סיורי היין המודרכים שלנו בטוסקנה מגיעים הנה). הכפר המבוצר, הניצב גבוה בין גבעות מכוסות גפנים ושדות, הוא מולדתו של אחד היינות המפורסמים באיטליה (ובעולם) - ברונלו די מונטלצ'ינו, BRUNELLO DI MONTALCINO, יין אדום מעולה המופק ממאה אחוז ענבי סנג'ובזה. מונטלצ'ינו מוקפת ביקבים, ובכל המסעדות והאנוטקות בעיר ניתן לטעום את היין הידוע.

אך הפעם אין לי זמן להתעכב במונטלצ'ינו, וגם לא בפיינצה. הפעם, פני מועדות לבאניו ויניוני - BAGNO VIGNONI.

באניו ויניוני היא עיירת ספא מפורסמת שנבנתה ממש על המעיינות המים החמים של העמק. למעשה, הפיאצה המרכזית של העיירה, PIAZZA DELLE SORGENTI היא בעצם בריכה, באורך 49 מטרים וברוחב 29 מטרים, המתמלאת באופן קבוע במי מעיינות חמים ממקור וולקני (שימו לב שאסור להיכנס לבריכה בפיאצה).

באניו ויניוני, טוסקנה - הפיאצה המרכזית של העיירה היא למעשה בריכה

מים תרמליים - התרופה לכל בעיה

כבר אלפי שנים שתושבי איטליה נעזרים במים תרמליים (מים מינרליים חמים) כמרפא למחלות. באניו ויניוני הייתה יעד פופולרי כבר בתקופה האטרוסקית והרומית, ושימשה כנקודת עצירה פופולרית בימי הביניים עבור הצליינים שהלכו לאורך הויה פרנצ'יג'נה המפורסמת.

כולם הגיעו לכאן, בשלב זה או אחר, החל מלורנצו מדי'צי, מהשליטים הידועים של פירנצה, וכלה בקתרינה הקדושה מסיינה, אבל גם יוצרים ידועים כמו פדריקו פליני והבמאי הרוסי עטור הפרסים אנדריי טרקובסקי התאהבו בבאיניו ויניוני ושבו לכאן בכל הזדמנות.

המים המרפאים עולים מעומק של 1000 מטרים ומגיעים לפני השטח בטמפרטורה של כ- 52 מעלות. הם עשירים במגוון חומרים, ובעיקר במגנזיום גופרתי (הכינו את עצמכם לריח החזק...), המסייעים לטיפול במחלות ראומטיות ובאסתמה.

גם היום, למעשה, הטיפול במי המעיינות מומלץ על ידי רופאים רבים, ומסובסד במקרים מסויימים על ידי קופות החולים האיטלקיות. ומי שרוצה להתפנק, לא רק להבריא, יוכל גם להתארח באחד מבתי המלון המצויינים באזור (ADLER לדוגמה, נחשב לאחד הטובים בטוסקנה). שימו לב שהטבילה במים תרמליים לא מומלצת לילדים מתחת לגיל 12, לנשים בהריון, ולסובלים מבעיות בריאותיות מסויימות.

מהעיירה באניו ויניוני עצמה אפשר ללכת ברגל לפארק המעיינות הזעיר והסמוך שנקרא PARCO DEI MULLINI. הפארק הוא למעשה מסלול קצרצר המורכב מסדרה של בריכות חצובות באבן, בהן נאספים המים התרמליים. תושבי האזור השכילו לנצל את המעיינות באופן מלא, ובמשך שנים רבות שימשו המים גם כדי להפעיל את טחנות הקמח העתיקות שבנבנו במקום (למעשה הבריכות תוכננו כך שיאפשרו את הפעלת הטחנות גם בחודשי הקיץ היבשים).

באניו ויניוני איננה יעד תיירותי בפני עצמה, אבל האווירה קסומה, בתי האבן הכפריים, השלווה המוחלטת והמיקום הנוח, הופכים אותה לנקודת עצירה מומלצת מאד אם אתם מסיירים בעמק אורצ'ה.

לאחר שטבלתם במים בפארק, שכשכתם ואולי גם נרפאיתם, אפשר לעצור לארוחה טעימה. מסביב לפיאצה הראשית של העיירה ישנן מספר מסעדות קטנות ומומלצות. ברובן תוכלו למצוא מעדנים מקומיים מוצלחים, אבל שתיים באופן ספציפי חביבות עליי במיוחד.

ביסטרו לאנגורינו BISTRO LANGURINO מציעה למבקרים מיקום נהדר, ונעים במיוחד לשבת בגינה המטופחת וליהנות מהמנות העונתיות המצויינות, כגון טרטר עם בוראטה ופרוסות כמהין, פסטת פיצ'י נהדרת עם מגוון רטבים, טלייאטלה בקרם כרישה ושקדים, פרחי קישואים ממולאים ומגונים, מגשי נקניקניקים וגבינות, ועוד. בעונת התיירות מומלץ מאד להזמין מקום מראש: www.facebook.com/bistrotlanguorino/

אוסטריה דל לאונה OSTERIA DEL LEONE מציעה תפריט מעולה, המשלב מסורת וחדשנות. בין השאר תוכלו למצוא כאן מנות מצויינות כמו אראר בקר קיאנינה המוגש עם זיתים וריקוטה, פסטת פיצ'י עם ראגו טוסקני או עם רוטב דגים המובשם בפירות הדר, קאפלאצ'י (סוג של פסטה ממולאת, דומים לרביולי) במילוי חצילים וברוטב עבניות טריות וריקוטה מלוחה, ועוד. גם כאן, מומלץ להזמין מקומות מראש: http://osteriadelleone.it