ברברה (בארברה) - יין מפתיע וענב שכדאי להתחיל לשים לב אליו

גבעות היין של פיימונטה - יעד נחשק ללא כל ספק

אני זוכרת את הפעם הראשונה שטעמתי יין טוב מענבי בארברה (וחשוב להדגיש את המילה "טוב", משום שהמגוון הוא רחב והאיכות משתנה).

מה זה הדבר הזה? תהיתי. חתיכת פרא-ענב, פירותי ושמח וממלא את הפה והאף בניחוחות של דובדבנים ודומדמניות, רך ועשיר אבל גם חמצמץ ובעל גוף... למה בעצם אני לא מזמינה את היין הזה לעיתים יותר קרובות?

פעם זן חסר אופי ונטול יחסי ציבור, היום הבארברה הוא זן הענבים השלישי הכי נפוץ הכי נפוץ באיטליה (אחרי סנג'ובזה ומונטפולצ'אנו). המאפיינים שלו, וביניהם חמיצות מעולה וריכוז נמוך יחסית של טנינים (בהשוואה לענב אחר המגודל באותו אזור - נביולו, לדוגמה), הופכים אותו לענב שמתאים היטב לאופנה הנוכחית בייצור יינות באיטליה.

ברברה (בארברה) – נעים להכיר

מקורו של הענב בגבעות מםנפראטו (monferrato) במחוז פיימונטה שצפון איטליה, ואף על פי שאיגוד המגדלים המקומי מעריך שכבר בימי הביניים נשתלו גפני בארברה על הגבעות, התיעוד הרשמי הראשון הוא משנת 1512. לדברי חוקר היין הידוע איאן ד'אגתה, מיפוי גנטי של ענבי הבארברה הראה שהם אינם קרובים לזנים אחרים הגדלים בפיימונטה, כך שלא סביר שכבר לפני אלף שנה היו בפיימונטה גפנים מזן זה.

כיום אפשר למצוא את ענבי הבארברה בכל מקום איטליה, אך הענב מזוהה במיוחד עם לומברדיה ועם פיימונטה. מכיוון שמדובר בענב שמתאים את עצמו בקלות יחסית לסביבה, הוא לובש צורה וטעם שונים בהתאם לשטח שבו הוא גדל, ולכן עלולים להיות הבדלים משמעותיים באיכות היינות ובטעמם.

שני היינות הידועים ביותר המבוססים על ענבי בארברה הם Barbera d’Asti DOCG, ו- Nizza DOCG, ואם נפל לידיכם אחד משני אלה – שימחו כי טוב, ארגנו בזריזות איזו לזניה טובה, והזמינו לארוחת ערב כמה חברים שאתם חפצים ביקרם.

בארברה טוב הוא כיף גדול - חגיגה של פירות, חומציות מאוזנת, אנרגיה ושמחת חיים, דובדבנים (הרבה דובדבנים!), ופירות יער אדומים ושחורים.

תקופת היישון בחביות מוסיפה לו גוונים של וניל, קינמון וליקריץ, ומעניקה לו גוון משיי יותר, אך היזהרו מפני ייצרנים שחונקים את היין ומיישנים אותו עד מוות, ממלאים אותו בניחוחות וניל גנריים כתוצאה מהמגע הממושך עם העץ, וגורמים לו לאבד את הפירותיות והחמיצות הקופצנית שאמורות לאפין אותו.

בעבר, נטו המבקרים לזלז בענבי הבארברה משום שהם גדלים מהר מאד, ולכן השתמשו בהם כדי "לסתום חורים", מכיוון שהנביולו לא גדל מספיק. אבל זו טעות, ובכלל - הנטייה להשוות תמיד בין הבארברה לענב אחר ומפורסם בהרבה שגדל אותו אזור – הנביולו, היא טעות בעיני. מדובר שני ענבים שונים לגמרי, וכל אחד מהם מצטיין בתכונות אחרות. הבארברה איננו אחיו הצולע וחסר החן של הנביולו, הוא ענב מעניין בפני עצמו.

בניגוד לנביולו, בארברה איננו יין שכדי לשמור במרתף היינות ולפתוח עוד כמה שנים. הוא יין שכוחו במתניו בצעירותו, בחומציות ובפירותיות שלו\ הוא רק יחלש עם הזמן. והוא פיתרון טוב למצבים שבהם רוצים להינות מהיינות המעולים של אזור פיימונטה, אבל לא בהכרח רוצים להוציא 70 יורו על בקבוק בארולו.

להתראות יינות כבדים, ברוכים הבאים יינות פירותיים

העובדה היא, שעולם היינות משתנה. החיבה הגוברת ליינות שהם יותר fruit forward בולטת בכל מקום, ואילו יינות גדולים, כבדים, דרמטיים, מהסוג שמכונה בתעשייה "יינות רוברט פארקר" הולכים ונדחקים לשוליים. זהו שינוי הגיוני, אם חושבים על האופן שבו השתנו המנות שאנחנו אוכלים. אם בעבר התיישבו אנשים לארוחה בת 9 מנות במסעדה צרפתית, או אכלו נזידי בשר כבדים ששיתקו את מערכת העיכול של כל הכפר ליומיים, והעדיפו יינות דרמטיים שהלמו את המזון העשיר מאד שאכלו, הרי שהיום המנות הן קלילות יותר, הטעמים זריזים וצעירים יותר, והיינות שמלווים את הארוחות – בהתאם. באיטליה, באופן ספציפי, המשמעות היא שיינות שפעם לא זכו ליחס מכבד במיוחד מזנקים פתאום שוב לתודעה. פתאום הפירותיות שלהם נחשקת, פתאום הקלילות והחמיצות המאוזנת שהם מביאים איתם מתאימים למנות הקלילות יותר כיום.

שלוש המלצות לשלושה יינות ברברה שכדאי לטעום (פלוס בונוס!)

כאמור - לא כל יינות הבארברה מעניינים באותה מידה. יינות בארברה גנריים עלולים להתגלות כחומציים, צעירים ומאכזבים למדיי. אם כבר החלטתם לנסות, כדאי לכוון קצת יותר גבוה, ולטעום משהו מרשימת המצטיינים.

לצורך ההמלצות התייעצתי עם ידידי אלסנדרו, סומלייה ותיק ושועל קולינרי. לאחר דיון קצר, גיבשנו רשימה מתבקשת וקלאסית:

יקב בראידה barida: ג'אקומו בולוניה הוא דמות מיתולוגית בתחום היין, והראשון שזיהה את הפוטנציאל של ענבי הבארברה. הוא טען שאם רק ישכילו המגדלים לשתול את הענבים האזורים הנכונים, וליישן את היין בחביות עץ אלון צרפתי בצורה הנכונה, התוצאה תהיה נהדרת אמר, ועשה - כבר בסוף שנות ה-70 הפתיע בולוניה את חובבי היין איטלקיים עם יין בשם Bricco dell’Uccellone, העשוי 100% ענבי בארברה, ומיושן במשך 12 חודשים בחביות עץ אלון, ו-12 חודשים נוספים בבקבוק. היין בצבע שני-סגול, ובעל ניחוחות עזים של פירות (דובדבנים, שזיפים בשלים, פירות יער וריבה), כבש את לב המבקרים.

עם השנים זכה היין הראשון ההוא למעמד מיתולוגי, וכיום הוא גם מתומחר בהתאם. אבל למען האמת כמעט כל יין מהיקב שהקים בולוניה וניהל עד למותו בשנת 1990 (ילדיו המשיכו את דרכו ומנהלים כיום את היקב), יהיה בחירה מוצלחת. לפרטים: https://www.braida.it/

וייטי: אחד היקבים האיכותיים בסביבה, וייטי מצטיינים במגע הקסם שלהם. נסו את ה Barbera d'Asti 'La Crena' - יין מורכב ומצויין, ומושלם לליווי מנות בשר. גם ה -tre vitigne של אותו היקב מומלץ בהחלט. לפרטים: https://www.vietti.com/

יקב קופו: היין השלישי ואחרון ברשימה מגיעה מאחת הערים המפורסמות ביותר – Nizza Monferrato. יינות הברברה הטובים ביותר מגיעים מעיירה זו ומהעיירות הסמוכות לה, וביחד הן קיבלו בשנת 2016 הכרה רשמית ונפרדת בסוג המסוים הזה של יינות בארברה, הנקראים כיום NIZZA DOCG.

היינות של יקב קופו הם פירותיים ומורכבים ומצויינים באופן כללי. לפרטים: https://www.coppo.it/

בונוס (כמובטח)

לא חייבים להוציא סכום דרמטי – אם אתם מעוניינים לטעום בארברה מוצלח ומלא חיים במחיר סביר (עד 20 יורו לברבוק, באיטליה), נסו את ה- Barbera del Monferrato Villa Sparina , ואת ה - Barbera del Monferrato Auriel וגם יינות ה- Barbera d’alba מציעים חוויה מצויינת.

רוצים לטעום ביחד? רוב סיורי הטעימות שאני עורכת מתקיימים בטוסקנה, אבל לעיתים אנחנו מארגנים טיולים יומיים מיוחדים לאזורים נוספים באיטליה. צרו קשר, ספרו לי מה אתם חולמים לגלות, ואולי אוכל להגשים עבורכם את הסיור המושלם 😊