
גלילאו, אתם צריכים לדעת, הוא סוג של שכן שלי. הבית שבו נולד וגדל בפיזה נמצא רק 200 מטר מהבית שבו אני גרה. משום כך, כאשר ראיתי לראשונה את האצבע של גלילאו, השמורה בכלי זכוכית במוזיאון המדע בפירנצה, חשתי פרץ של קרבה.
אבל למה מלכתחילה מככבת האצבע של גלילאו במוזיאון? ולא סתם אצבע, אלא האצבע האמצעית של יד ימין, שנאמר - האצבע המתריסה ביותר?
המסורת הקתולית חובבת קדושים. ואם תעיינו בלוח השנה האיטלקי, תגלו שמידי יום מופיע לא רק התאריך אלא גם שמם של הקדושים הספציפיים שלהם מוקדש אותו יום. למעשה, מקובל באיטליה להתקשר לאנשים ששמם כשם הקדוש נולד באותו יום, ולאחל להם מזל טוב לרגל האונומסטיקו שלהם – יום השם שלהם.
אבל בואו נחזור לעניין האצבע. כפי שכבר כתבתי בפוסטים אחרים, תעשיית הקדושים באיטליה זכתה מאז ומתמיד להצלחה אדירה. חלקי גוף של אנשים קדושים, מחוללי ניסים ומרטירים שהקריבו את חייהם למען הנצרות, עוררו עניין עצום. אותם "פריטים קדושים" כיכבו בתהלוכות דתיות, הוצבו לאחר כבוד בכנסיות, ומשכו קהל רב שרצה לראות כפיס מהצלב, שיניים של קדוש, או גופה חנוטה של נזירה מעונה.
עבור אנשים רבים, גלילאו גלילאי היה גם הוא קדוש מעונה - מרטיר למען המדע. בדומה לג'ורדנו ברונו (שראוי לפוסט נפרד - ואני מבטיחה שאכתוב עליו בקרוב), גלילאי קיים בחייו את אותו אידיאל של אמונה חסרת פשרות שמאפיין את המרטירים, ושילם מחיר גבוה על אמונתו המדעית.
וכך, לאחר מותו של המדען הנודע, החליטו שני מעריצים בשם אנטון פרנצ'סקו גורי ווינצ'נצו ויויאני לשמור את האצבע. בשנת 1737, בזמן שגופתו של גלילאי הועברה מקבר קטן ולא מכובד לקבר מפואר בלב כנסיית סנטה קרוצ'ה בפירנצה (הפנתאון של הפיורנטינים - גם מיכלאנג'לו קבור שם), לקחו ושמרו השניים את האמצע הסמלית.
בהמשך הועברה האצבע למוזיאון המדע בפירנצה, שנקרא כמובן על שמו של המדען הדגול. ואם אי פעם תבקרו במוזיאון (מומלץ!), אל תשכחו לומר שלום לגלילאו גלילאי...
*קרדיט תמונה: photo credit: By Justus Sustermans - http://www.nmm.ac.uk/mag/pages/mnuExplore/PaintingDetail.cfm?ID=BHC2700, Public Domain, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=230543
Comments